שעת הזהב הוא השם שניתן לשעה הראשונה לאחר הלידה (ואפילו שעתיים), זהו זמן יקר שיש בו חלון הזדמנויות מיוחד לתהליכים המתרחשים ברגעים הראשונים של התינוק בעולם.
ברגע אחד זה קורה, מסע של שעות, ימים, חודשים ולפעמים גם שנים מגיע לסיומו ומסע אחר מתחיל. התינוק שלכם הגיע לעולם. איזה פלא, כל פעם מחדש אני מתרגשת, אפילו סתם עכשיו כשאני כותבת. הרגע הזה שהתינוק שלך מונח עליך בפעם הראשונה הוא בלתי ניתן לתיאור במילים. רגעים של פליאה, נס הבריאה והודיה שממלאים אותי ביראת כבוד.
מה אתם יודעים על מה שקורה ברגעים הראשונים של התינוק שלכם בעולם? מה יכול לתמוך בו, באמא, מה הפרוטוקול הטיפולי?
מה קורה מיד לאחר הלידה?
בלידה בריאה תינוקי מגיע לעולם, חשוב להגיד שלפעמים לוקח לו כמה רגעים להתאושש ולרוב אין סיבה לדאגה. עם הלידה, לרוב מניחים את התינוק על אמא עור אל עור וכך מתרחש המפגש הראשון. ברוך הבא לעולם חמודי! ברוכה הבאה מתוקונת!
ועכשיו, מה קורה?
חשוב להגיד שהדברים הכתובים פה מתייחסים ללידה פיזיולוגית (ולא ללידה בחדר ניתוח), שבה התינוק נולד ומרגיש טוב ולא זקוק לסיוע רפואי.
קודם כל חשוב להבין שאמנם התינוק בחוץ, אבל הלידה לא הסתיימה. שלב משמעותי וחשוב עוד לפנייך – לידת השלייה. לידת השלייה אמנם תדרוש עוד רגע של מאמץ ומספר לחיצות, אבל לרוב הן ממש בודדות ובעיקר – השלייה רכה, והמעבר שלה בתעלת הלידה מסוכך ומרפא ואינו מכאיב. לאחר לידת השלייה את צפויה להרגיש הקלה גדולה. לרוב ידרש להפעיל לחץ חיצוני על הרחם – והמיילדת תלחץ על הבטן. זו פעולה לא נעימה ולעתים אף כואבת, תלוי במיילדת וגם בהתכווצות הרחם.
מבחינה הורמונלית, קוקטייל הורמונים נרחב משולב בתהליך, ובראשו – האוקסיטוצין. הורמון האהבה. לאוקסיטוצין יש שני תפקידים משמעותיים בזמן שלאחר הלידה, הראשון הוא פיזיולוגי – הוא גורם להתכווצות הרחם וכלי הדם לאחר לידת השלייה. הפעולה הזו היא קריטית לשמירת הבריאות של האם ולמניעה של דימום מוגבר לאחר לידה. השני הוא רגשי, שחרור אוקסיטוצין לאחר הלידה יכול ליצור תחושת "היי" וגם תמיכה בהיקשרות והתאהבות בתינוק החדש. כל הקסם הזה מתאפשר בצורה טבעית על ידי שהייה משותפת של עור לעור עם התינוק בזמן החשוב לאחר הלידה. אם שהייה עוד לעור עם תינוקך לאחר הלידה זו אפשרות – לרוב היא תהיה הטובה ביותר גם עבור האם וגם עבור התינוק.
גם עבור התינוק המעבר החדש מהרחם לסביבה שמחוצה לו מביא שינוי גדול. מחושך לאור, משקט לרעש (אלא אם נקפיד אחרת), מחום לקור, מסביבה רטובה ליבשה. הקרבה אל האם מרכך עבור התינוק את המעבר, הוא יכול לחוש בחום גופה, בקולה המוכר ובצליל פעימות הלב המרגיע כאשר ראשו מונח על חזה.
בנוסף קיימת שאלת מועד חיתוך חבל הטבור. במועד הלידה עד כשליש מדם התינוק נמצא בחבל הטבור והשלייה ולכן מומלץ לא לחתוך מיד את חבל הטבור. כעבור דקות בודדות רוב הדם עובר מהשלייה אל התינוק. לכן ממליצים להשהות את החיתוך במספר דקות. יש גם גישה שמתייחסת להיבט הרגשי שמציעה להשהות את חיתוך חבל הטבור עד להפסקת הדופק ואפילו עד לאחר לידת השלייה, זה מתאפשר כאשר תינוק ואמא מרגישים טוב. לפי גישה זו הסיבה העיקרית שלא למהר ולחתוך את חבל הטבור לאחר 2-3 דקות היא שאין צורך להפריע בפרוצדורות שאין דחופות ברגעים כל כך יקרים ומיוחדים, וכדי פשוט לאפשר לאם ולתינוק להיות יחד ולנחות לאט לאחר המסע הגדול שעברו. תארי לך, את החיבוק הראשון המתוק הזה. כמה רכות יש בו. איזה רגע מיוחד זה.
לצערי הפרוטוקול הטיפולי בחדר הלידה עלול להוביל למצב אחר. בד"כ דקות בודדות לאחר הלידה מתבצע חיתוך של חבל הטבור, ואז המיילדת תבקש לקחת את התינוק לשקילה. המשקל נמצא בחדר ומדובר בפעולה שלוקחת רגעים בודדים. לאחר השקילה לרוב יעטפו את התינוק בשמיכות ויציעו לאבא או למלווה אחר להחזיק אותו – בזמן שהאם מסיימת את הלידה – לידת השלייה וביצוע תפרים אם יש בכך צורך. וכך, גם האם והתינוק לא נמצאים יחד כל כך סמוך ללידה, וגם האישה צריכה לעבור פרוצדורות נוספות אבל בן או בת הזוג אינם פנויים לתמיכה כי הם עסוקים בתינוק החדש.
את יכולה לבחור
אם נשמע לך שהיית רוצה להאריך את השהות המבוקשת עם התינוק מיד לאחר הלידה, כל מה שתצטרכי לעשות – זה לבקש. ורצוי אפילו לשוחח עם המיילדת לפני בואו של התינוק, כדי שהיא מלכתחילה תוכל לתמוך ברצונותיכם. אני מאמינה שלרוב צוות חדר לידה מאוד תומך בבקשות האישה, גם אם הן לא תואמות לפרוטוקול הטיפולי. יחד עם זאת – אם לא תבקשי, סביר מאוד להניח שדי מהר התינוק יעבור להורה השני ויושב אליך לאחר סיום כל הפרוצדורות. וכמובן שגם יש סיכוי שתתקלי במיילדת שגם מאמינה שטוב לתינוק ולאמא להיות יחד לאחר הלידה, ותציע לך בעצמה לנהל את הדברים באופן הזה.
חשוב לי מאוד להגיד שאם את מרגישה צורך במרחב ולא פנויה להחזיק את התינוק – זה בסדר גמור ויהיה את הזמן המתאים לכך אחר כך. אבל עוד יותר חשוב שתדעי – שאין שום מניעה ללדת את השלייה וגם לבצע תפרים אם צריך (את מאולחשת כמובן! גם בלידה ללא אפידורל) – כשאת והתינוק שלך עדיין עו אל עור ואפילו תוך כדי הנקה.
ישנם יתרונות רבים לשהות המשותפת של האם והתינוק בשעה הראשונה לאחר הלידה, רווחה רגשית לאם ולתינוק, איזון רמות סוכר וטמפרטורה אצל התינוק, תמיכה בהיקשרות ראשונית, הנקה בשעה הראשונה קשורה לביסוס הנקה מיטיב לכמויות החלב לאורך כל תקופה ההנקה. באופן כללי – זמן עור אל עור עם התינוק ימשיך לספק יתרונות גדולים, וכדאי להמשיך ליישם לאורך הימים, שבועות וחודשים לאחר הלידה. גם עם אבא!
לפעמים ישנן נסיבות בלידה שלא מאפשרות מימוש של שהות משותפת מיד לאחר הלידה. לפעמים תינוקי יצטרך תמיכה או בדיקה ראשונית בחדר לידה וישוב אליך מיד, ולפעמים גם מעבר להמשך השגחה (למשל בלידה בשבוע מוקדם). כדאי לחשוב אם תרצו שההורה הנוסף ילווה את התינוק בזמן הזה, ואם כן – מי יוכל ללוות אותך אם את נשארת בחדר הלידה? בזמן היקר הזה אפשר יהיה לקבל בהקדם עדכון על מצבו של התינוקי, שלרוב רק יזדקק להשגחה צפופה יותר בתינוקיה, ובעיקר – לסחוט קולוסטרום, החלב הראשוני, ולשלוח אליו. זה יעודד את המשך ייצור החלב, ויתמוך בתינוק, עד שתהיו שוב יחד ממש בקרוב.
אז מה אפשר לעשות?
לפני הלידה כדאי להקדיש זמן לשיחה משותפת ולחשוב איך אתם הייתם רוצים לבלות יחד את הזמן הראשוני לאחר לידת התינוק. האם היית רוצה שהתינוקת שלך תהיה עליך בשעה הראשונה (ורצוי גם שעתיים), מתי תרצו לחתוך את חבל הטבור? האם תרצי להניק בסמוך ללידה? אולי תרצו לנגן לה שיר שבחרתם. מתי תרצו לעדכן את המשפחה? האם תרצו שהזמן הזה יהיה רק שלכם או שבני משפחה או מבקרים יכנסו לחדר בזמן הזה? אלו דברים שחשוב לתאם לגביהם ציפיות.
מילה לסיום. לפעמים ישנם מצבים שבהם לא יכולה להתאפשר שהות משותפת של תינוקי עם אמא, אבל חשוב לזכור שהקשר עם התינוק יבנה לאורך ימים, שבועות, חודשים ושנים. יהיה לכם את הזמן להשלים את הפער. החיים הם כל כך ארוכים, וצפויים לכם עוד רגעים נפלאים של חיבור, חיבוק ואהבה. אם קרה והמפגש הראשוני שלכם התעכב, אפשר לקחת את הזמן, להיות עור לעור, וליהנות מאותו סוג של קסם שאפשר תמיד לשלוף לשירותכם.