דברים שכדאי לדעת על בדיקת פתיחה

בדיקת פתיחה היא אחת הפעולות השגרתיות ביותר בחדר הלידה, זו בדיקה שנעשית באופן ידני, ותפקידה לקבוע עד כמה צוואר הרחם נפתח. יכול להיות שאפילו המושג "צוואר הרחם" לא ברור עבורך, זה בסדר גמור, גוגל קצר יפתור את הבעיה.

הבדיקה מתבצעת על ידי מיילדת או רופאה, שבעזרת שתי אצבעות (בלבד!) מגיעות לצוואר הרחם. המספר מתייחס לסנטימטרים, ולא לאצבעות. למרות שבעבר נהוג היה להתייחס למדידה ב"אצבעות".

מה בעצם בודקים?

חשוב לדעת שהבדיקה בוחנת מספר פרמטרים בצוואר הרחם, ולא רק פתיחה.

מרקם – האם הצוואר קשה או רך.

כיוון – האם הצוואר מרכזי, קדמי או אחורי.

מחיקה – נמדדת באחוזים, הכוונה היא לכמה אחוזים מצוואר הרחם "נמחקו". רקמת צוואר הרחם למעשה נמתחת, "עולה", והצוואר מתקצר. מחיקה של 100% זו מחיקה מלאה.

פתיחה – כמה הצוואר פתוח, סגור לגמרי (0), ועד פתוח לחלוטין והראש יכול לעבור דרכו (10, פתיחה מלאה).

גובה הראש באגן – הנתון לא מתייחס לצוואר הרחם עצמו, אלא למיקום ראש התינוק באגן. כאשר בתחילת הלידה הראש גבוה (-2, -3), במהלכה הוא מתקדם ויורד, ולקראת סיום הלידה הראש יורד (+2, +3).

כל הגורמים הנ"ל משתלבים יחד לתמונה מלאה. 

למשל, יש הבדל בין "פתיחה 2, ראש גבוה" לבין "פתיחה 2 אבל הצוואר רך ומרכזי, מחוק כמעט באופן מלא והראש לוחץ יפה על צוואר הרחם" – זו תמונה אחרת לגמרי ומעודדת מאוד, שמספרת שהצירים עושים עבודה טובה מאוד. 

האם הבדיקה כואבת?

ככל שהבדיקה נעשית בשלב מתקדם יותר לרוב היא מרגישה פחות פולשנית ועמוקה, ואילו בשלבים מוקדמים הבדיקה יכולה להיות הרבה פחות נוחה ואף מכאיבה. כל אחת מגיבה לזה אחרת. 

באופן כללי, הייתי רוצה להגיד שזו בדיקה שלא אמורה לכאוב, אבל עליה להתבצע ברגישות לשם כך: הסבר, תקשורת תוך כדי בדיקה, כניסה איטית, שימוש בחומר סיכה ושמירה על פרטיות. 

חשוב שתדעי שאם את מתמודדת עם רגישות במגע או כאב באזור הפות והנרתיק, כדאי מאוד לתקשר עם הצוות שמטפל בך ולבחון דרכים לעבור את הבדיקה ברכות וברגישות. זה אפשרי וחשוב שתדעי שיש דרכים להקל עליך. במרבית חדרי הלידה יש מרפאות מוכוונות טראומה, ואפשר לייצר תהליך טיפול רגיש, וגם קיים מיזם "הכרטיס הסגול" של קרן בריאה.

הבדיקה מספרת לי על המצב כרגע, ולא מעידה על ההמשך. 

הבדיקה לא בעלת אפקט נבואי – כלומר – היא מספרת לנו על המצב כפי שהוא עכשיו, ולא מעידה מה יקרה בעוד חצי שעה או שעתיים או 5 שעות.

צוואר הרחם בדכ לא נפתח בקצב לינארי, ויכול להיות שינוי מאוד מהיר בפתיחה. אישה בפתיחה 2 יכולה ללדת תוך שעה, ואילו אישה בפתיחה 7 יכולה ללדת כעבור 10 שעות. 

המידע יכול להיות מעודד או מאכזב, אבל כך או כך – לא מעיד על ההמשך. כמו כן, המידע שהבדיקה חושפת יכול להסביר דברים מסוימים כמו מצב המוניטור, או מצב הצירים. 

האם אני חייבת להבדק? 

יש שוני בנהלי הבדיקה ממקום למקום ובמצבים שונים, כל שעה או כל 4 שעות, זה גם משתנה אם את עם או בלי אפידורל וכן הלאה. חשוב שתדעי שאת יכולה לנווט את דרכך בתוך זה ולהיות בקשר עם הצוות המטפל. 

זה נכון שהמיילדת אולי אמרה "צילי אני מבקשת תצאי מהמקלחת ותעלי למיטה אני רוצה לבדוק אותך", אבל זה לא אומר שאת חייבת להסכים. אולי את רוצה להסכים, וזה בסדר גמור. אבל דעי שמותר לך לסרב. או לכל הפחות לשאול – "למה צריך לבדוק אותי?" אם הסיבה היא שינויים במוניטור העוברי, זה דבר שונה מאשר "עברו שעתיים מהבדיקה הקודמת" ותרצי לקחת את הדברים בחשבון ולקבל החלטה שתרגישי איתה בנוח מכל הבחינות. 

לרוב הבדיקה במיון שלאחריה תכנסי לחדר הלידה, היא בדיקה שיתעקשו עליה, אבל אחכ בתוך חדר לידה דברים יכולים להיות יותר גמישים. אולי תופתעי לדעת, שלא בכל תהליך לידה חייבים לבדוק פתיחה. יש לידות שבהן אין שום בדיקה פנימית של צוואר הרחם, בלידות בית אפשר לפגוש את זה לעתים תכופות יחסית.

ישנן דרכים נוספות שבהן אפשר להעריך את התקדמות הלידה, נשות מקצוע מיומנות יכולות להבחין בדפוס הצירים, בתנהגות האישה, בצלילים, בתנועה ועוד. כמובן שזה לא מדוייק ב-100%, כך גם בדיקת פתיחה.